תוספת ממ"ד לבניין קיים

כיצד מוסיפים ממ"ד לבניין קיים?

לאור לקחי המלחמות במדינתנו ומתוך חשש לפגיעת טילים במלחמה הבאה מצפון ומדרום אשר מאיימים על כל תושבי ישראל , עורך פיקוד העורף שדרוג של הממ"דים הן בהיבט התכנוני והן בהיבט הפרקטי ע"י הפיכתו לחדר מגורים נוסף בבית עם מערכות סינון ואוורור מתקדמות ותקניות.

להלן מידע חיוני ושימושי להוספת ממ"ד לבניין קיים:

האם ניתן להוסיף ממ"ד לדירה קיימת ?

מבחינה הנדסית ניתן להוסיף ממ"ד לכל בניין ומבנה גם כאלו שנבנו לפני עשרות שנים, הבעיות שעלולות להתעורר הן חוסר מקום פיזי להוספת הממ"ד , בעיה בקבלת הסכמה מהשכנים, או קבלת היתרים מוועדות התכנון.

הגדלת שטח דירה קיימת כרוכה בד"כ בהליך ארוך של תוכניות, פרסום הבקשה, בירוקרטיה בקבלת אישורים ותשלום מיסים. את תהליך זה ניתן לצמצם באמצעות הוספת ממ"ד כחדר מגורים.בעקבות הקלות שחוקקו להוספת ממ"ד לדירת מגורים קיימת לאחר מלחמת לבנון השנייה והמלחמה בעזה, נקבעה תקנה ל"הליך מזורז " להוצאת היתר לתוספת ממ"ד .

הקלות שחוקקו לצורך הוספת ממ"ד לדירה קיימת מאפשרות להגדיל את שטח הדירה בהליך מהיר וקל יותר

החל משנת 1991, מחייב החוק להוסיף מרחב מוגן לכל מבנה חדש המוקם.לנוכח חשיבות הממ"ד, ועל מנת ליתן תמריץ, פעל המחוקק וביצע מספר תיקונים בחוק, שמטרתם להקל התנאים וליתן תמריצים לדיירים לבניית מרחבים מוגנים דירתיים, מקום בו הם אינם קיימים (אף אם בבניין עצמו ישנו מקלט משותף).

באזורים מסוימים בארץ שהוכרז בהם "מצב מיוחד בעורף" וקיימת דחיפות וחיוניות מטעמי ביטחון בהוספת ממ"דים לבניינים קיימים, רשאי יו"ר ועדה מחוזית לקבוע שעל הליך הוספת ממ"דים לא תהיה חובת פרסום הבקשה, וזאת בכדי לזרז את הליך האישור

הגדלת שטח המינימום לממ"ד כדי שיתאים לשמש כחדר מגורים- ביוני 2006 תוקנו תקנות ההתגוננות האזרחית, לפיהן הוגדל שטח המינימום לממ"ד מ- 7 מ"ר ל-9 מ"ר נטו (עד 12.5 מ"ר ברוטו )למעט במקרים מיוחדים שבהם התנאים ההנדסיים של הדירה לא מאפשר את הגודל האמור וזאת על מנת שהממ"ד ישמש כחדר למגורים.

.

בניית הממ"ד תתאפשר מחוץ לקווי הבניין- ביולי 2007 תוקנו תקנות הקובעות כי הקמת תוספת של ממ"ד תתאפשר גם מחוץ לקווי הבניין הקבועים בתב"ע אפילו עד לגבול המגרש וזה לא יחשב כסטייה ניכרת מתכנית. הדבר אמנם כרוך בפרסום ההקלה, אולם בבניה אחרת אין הדבר אפשרי.

הקלה באישור ועדת התכנון והבניה- מאחר ותוספת של ממ"ד לבניין קיים לעולם תיצור פגיעה בבניין הקיים (אם בצורתו החזותית אם בחסימת הנוף והאוויר שהיו מנת חלקם של שאר הדיירים וכד') סביר להניח כי למהלך שכזה יהיו מתנגדים מקרב השכנים. יש לציין כי בניית ממ"ד מחייבת יציקת קירות ויסודות בטון מהתקרה ועד לקרקע. אולם, לנוכח חשיבות הממ"ד נוטות ועדות התכנון והבניה לאשר את בנייתם גם במחיר פגיעה מסוימת ביתר השכנים. ניתן להניח כי בשעה בה אנו מצויים, יהיה קל לשכנע את חברי הועדה בחשיבותם במקום בו הדבר אפשרי גם במחיר הפגיעה במתנגדים.

מהירות בקבלת אישורים-חוק התכנון והבניה קובע כי רשות מקומית תקבל החלטה בבקשה לבניית מרחב מוגן בתוך 30 יום ממועד הגשתה לעומת בקשות רגילות בהן נדרשת הרשות לדון בין 60 ל-90 יום ממועד הגשתן. בכך נתן המחוקק ביטוי לרצונו להאיץ את מתן היתרי הבניה לממ"דים.

הקלה בדרישות הסכמת רוב הדיירים להוספת ממ"ד בבית משותף- על מנת להוסיף ממ"ד לדירה קיימת בבניין משותף, יש צורך להוציא חלק מהרכוש המשותף לכלל הדיירים בבניין ולהצמידו לדירה מסוימת בה מתוכננת הבניה. ביום 24.1.08 נכנס לתוקפו תיקון 28 לחוק המקרקעין שבין השאר, הוריד דרישת הרוב הדרוש להוצאת חלק מהרכוש המשותף והצמדתו לדירה לשם בניית ממד ל-60% מהדירות. במצב שקדם לתיקון, הוצאת חלק מהרכוש המשותף לצורך הרחבת דירה הצריכה את הסכמת 3/4 מהדירות אשר 2/3 מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם. הורדת רף ההסכמה נועדה להקל על המעוניינים בבניית ממ"ד, דבר שעולה בקנה אחד עם החשיבות שבמיגון האוכלוסייה.

פטור מהיטל השבחה- הגדלת שטח הממ"ד המותר לבנייה מהווה פוטנציאל השבחה לדירה, בעקבות הוספת חדר לדירה. המחוקק שרצה לתמרץ את המעוניינים בבנייה התייחס לכך ובתוספת לחוק התכנון והבניה, פטר מתשלום היטל השבחה שיצמח בגין תוספת ממ"ד לבניין קיים.